אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ע"א 1639/01

פסק-דין בתיק ע"א 1639/01

תאריך פרסום : 27/07/2005 | גרסת הדפסה

ע"א
בית המשפט העליון
1639-01 וערעור שכנגד ע"א 2246-01
02/06/2004
בפני השופט:
1. דליה דורנר
2. אדמונד לוי
3. מרים נאור


- נגד -
התובע:
קיבוץ מעיין צבי
עו"ד יוסף רנרט
הנתבע:
1. קרישוב יצחק
2. מדינת ישראל
3. קיבוץ מעיין צבי

עו"ד אילן קנר
פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.        ערעורים וערעור שכנגד על פסק דינה של כב' השופטת ד' פלפל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפיו נפסקו ליצחק קרישוב (המשיב בשני הערעורים והמערער שכנגד בע"א 1639/01 שייקרא להלן - המשיב, התובע או קרישוב) פיצויים בגין עוולות שביצעו קיבוץ מעיין צבי ומדינת ישראל, בכך שגרמו ולא מנעו את חשיפתו של מר קרישוב לאסבסט: החשיפה, כך נקבע, גרמה לו לחלות בסרטן מסוג Non-Hodgkin's Lymphoma (להלן -NHL).

2.        המשיב החל לעבוד במוסך של קיבוץ מעיין צבי בשנת 1972. תפקידו העיקרי היה התאמת רפידות לבלמים ולמצמדים. הרפידות היו עשויות מאסבסט. אין מחלוקת כי קרישוב נחשף לאסבסט במהלך עבודתו. המחלה אובחנה אצלו בנובמבר 1985.

3.        לאחר שנדחתה תביעתו בביטוח הלאומי (לימפומה אינה מוכרת כמחלת מקצוע), הגיש המשיב את התביעה נשוא הליך זה.

4.        הנתבעים - קיבוץ מעיין צבי ומדינת ישראל - הכחישו בבית המשפט קמא שחשיפה לאסבסט יכולה לגרום למחלה שבה חלה קרישוב. בנוסף, טענו הנתבעים כי אף אם אסבסט יכול לגרום לסוג המחלה שממנה סבל קרישוב, הוא לא גרם למחלה במקרה הנדון. הוגשו לבית המשפט המחוזי חמש חוות דעת מומחים בנושא זה - שתיים מטעם קרישוב, ושלוש מטעם הנתבעים. כל המומחים נחקרו בחקירה נגדית ורבים מעשרות המאמרים שהוגשו לבית המשפט במסגרת חוות הדעת נדונו באופן מפורט בחקירות הנגדיות.

5.        בית המשפט המחוזי פסק כי קיים קשר סיבתי בין חשיפתו של קרישוב לאסבסט בעבודה, לבין מחלתו. כפי שיפורט להלן בהרחבה, בשאלה אם אסבסט יכול לגרום לסוג המחלה הנדון, פסק בית המשפט המחוזי על סמך אותו החלק של עדות המומחים מטעם קרישוב אשר התבסס על "תיאורי מקרים" - מאמרים רפואיים אשר מתארים מקרה בודד (או מקרים אחדים) של מחלה. לפי הנמקת בית המשפט המחוזי, יש מקום להסתמך על תיאורי מקרים, מקום שמדובר במחלה שהיא כה נדירה, שלא ניתן לבצע מחקר סטטיסטי רחב אשר יבסס מסקנה שחומר מסוים גורם לאותו סוג של מחלה.

6.        אקדים מסקנה לניתוח: בסופו של יום אציע לחברי לקבל את ערעוריהם של הקיבוץ ושל המדינה. אציע להם לקבוע שלא הוכח הקשר הסיבתי בין מחלתו של התובע לבין החשיפה לאסבסט במוסך: לא הוכח שחשיפה לאסבסט מגבירה את הסיכון לחלות במחלה בה חלה התובע או ממלאת תפקיד כלשהו בהליך גרימתה. מסקנתי זו תנותח בהרחבה בהמשך הדברים.

7.        בית המשפט מצא חיזוק למסקנתו בממצא עובדתי שקבע, לפיו שישה מעובדי המוסך - קרוב ל-50% מהעובדים - מתו מסרטן. אומר בפתח הדברים: ממצא זה שהוא, לכאורה, ממצא "מרשים" בכיוון טענותיו של התובע, אינו מעוגן בראיות קבילות. לא הובאה שום ראיה רפואית בענין סיבת הפטירה, ואף לא נטען כי נעשה נסיון לבקש מקרובי משפחה של עובדי המוסך שנפטרו ויתור על חסיון רפואי. בית המשפט מסתמך בפסק דינו על שאלה ששאל בא כוחו של קרישוב בחקירה נגדית:

"ש. אני אומר לך ששישה עובדים באותו מוסך של התובע, חוץ ממנו, הלכו לעולמם מסרטן מתוך 14 עובדים. האם זה משנה?

ת. איזה סרטן?

ש. אינני יודע, אין לי את הנתונים, אבל 6 מקרי סרטן מתוך 14 איש.

ת. שישה מקרים, אם זה נכון מה שאתה אומר. . ."

[ע' 9 ש' 24 בפסק הדין].

           אמנם בתצהירו של מרדכי אופנהיים, עובד במוסך ועד התובע, נמנו שמות של שישה עובדים שלדבריו נפטרו "ממחלת הסרטן" בטווחי זמנים שבין חמש עשרה שנים לשלוש שנים לפני התצהיר, דהיינו, בערך ובקירוב משנת 1983 עד שנת 1995. טענות אלה נזכרו גם בתצהירו של קרישוב עצמו, אך לענין תצהירו של קרישוב קיבל בית המשפט את הטענה שמדובר בעדות שמועה. אותה טענה הועלתה בענין תצהירו של אופנהיים, מעט לאחר תחילת חקירתו, אך הטענה נדחתה בשל אחור בהעלאתה. ואולם, מחקירתו של אופנהיים עולה ברורות כי אין הוא יודע את סיבת המוות של העובדים וכי "אף אחד לא מסר [לו] דו"ח". כפי שצוטט לעיל, גם בא כוח התובע ציין מפורשות כי אין לו נתונים לגבי סוג הסרטן [פרטיכל מיום 16.6.1999 ע' 27-28]. העד מיכאל וייל מטעם הקיבוץ, שמילא תפקידים במוסך, ציין בחקירתו הנגדית כי כל עובדי המוסך, בסביבת 10 איש, עסקו בעבודת הבלמים. הוא נשאל כמה מהם "הלכו לעולמם", והעיד, תחילה, כי 3, מהם 2 מסרטן. אחר כך אישר רשימת שמות של אנשים שהיו עובדי המוסך ונפטרו אך אין הוא יכול לומר ממהנפטרו [פרטיכל מיום 22.9.1999 ע' 87-90].

8.        הממצא שקבע בית המשפט בדבר מותם של שישה עובדים מסרטן אינו מעוגן בראיות קבילות. זאת ועוד: אין חולק על כך שאסבסט הוא חומר מסוכן. הוא עלול לגרום, לכל הדעות, לסרטן הריאה ולמזטליומה. השאלה שהיתה טעונה הכרעה היא, אם האסבסט עלול לגרום לסוג המחלה בו לקה המשיב. בנסיבות אלה היה הכרח להביא בפני בית המשפט נתונים מלאים בשאלה אם נפטרו וממה נפטרו אותם שישה עובדים. אם נפטרו מסרטן - באיזה סרטן מדובר. אם היה קושי בהשגת הנתונים, צריך היה לנסות לפנות לעזרתו של בית המשפט. לדעתי, בנסיבות אלה לא היה מקום ליחס שום משקל לטענה שהופרחה לחלל האוויר בדבר מותם של עובדים אחרים מסרטן. צר לי, אך לא כך מוכיחים סיבת מוות; קל וחומר כאשר המחלוקת העיקרית בתיק היא אם חומר, הידוע כגורם סיכון לסוגי סרטן מסוימים, הינו גורם סיכון לסרטן מסוג אחר- הסוג בו לקה התובע . לענין זה עוד אשוב.

9.        השאלה המרכזית שהיתה טעונה הכרעה בהליך זה היא אם חשיפתו של המשיב לאסבסט גרמה בפועל למחלה ממנה הוא סובל, מחלת ה-NHL, דהיינו שאלת הקשר הסיבתי בין האסבסט לו נחשף התובע בעבודתו למחלה. המערערים - הקיבוץ והמדינה - טענו כי אסבסט כלל איננו גורם סיכון למחלת ה-NHL. השאלה הטעונה הכרעה היא שאלה עובדתית-מדעית, שאלה בה הפוסק האחרון הוא, כמובן, בית המשפט. אין מחלוקת ששום מדינה בעולם לא הכירה בכך שחשיפה לאסבסט הינה גורם סיכון לסוג המחלה בו לקה המשיב. אין מחלוקת שבשום ספר לימוד לא מופיע שאסבסט יכול לגרום לסוג המחלה ממנו סבל המשיב (אף שהוא בהחלט גורם סיכון מוכר למחלות סרטן אחרות).

10.      לפני שאפנה לניתוח הראיות המדעיות בתיק זה אפתח בניתוח כללי בשאלת הקשר הסיבתי בדיני הנזיקין ובנושא מלאכת בחינתן ושקילתן של ראיות מדעיות המובאות לשם הוכחת קשר סיבתי זה. אחר כך אשוב לעניין נשוא הערעור.

המסגרת הנורמטיבית:

א.          קשר סיבתי עובדתי ומשפטי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ